גזר דין בתיק ת"פ 11513-04-10

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את ביצוען של העבירות הבאות: גרימת תאונת דרכים בה נחבל אדם לפי סעיפים 62(2) ו- 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961 (להלן: פקודת התעבורה); הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה; מסירה ידיעה כוזבת לפי סעיף 243 סיפא לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן : חוק העונשין) וכן שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

2.         על פי עובדות כתב האישום ביום 28.9.08, בשעה 15:00 או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכב מסוג פיאט פונטו שמספרו 88-059-63 (להלן : הרכב) ברחוב תל חי ברמלה, ממערב למזרח, לכיוון הצומת עם רחוב עמל, בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים. אותה עת תנאי הדרך היו כדלקמן : כביש אספלט בין עירוני, דו מסלולי, תקין ויבש ; בין מסלולי הנסיעה אי תנועה בנוי (להלן : אי התנועה) ; בצומת בכיוון נסיעת הנאשם מעבר חצייה מסומן ; מהירות מותרת 80 קמ"ש, מזג אויר נאה והראות היתה טובה; שדה הראייה בכיוון נסיעת הנאשם היה 200 מטרים.

3.         אותה עת, עמדה על אי התנועה הולכת רגל ילידת 1981 (להלן : האם) יחד עם בנה הפעוט יליד 2008 (להלן : הפעוט). הנאשם נהג בקלות ראש וברשלנות, בכך שנהג במהירות גבוהה ולא שם ליבו אל הדרך, סטה עם הרכב שמאלה, עלה על אי התנועה, פגע עם רכבו באם, בבנה הפעוט ובעמוד רמזור שהיה על אי התנועה (להלן : התאונה). כתוצאה מהתאונה נגרמו לאם שברים בעצמות הפנים וסביב הגולגולת, חתכים בעור הקרקפת לרבות תלישת אוזן שמאל אשר הצריך שחזור, שיתוק בעצב עין שמאל, שברים בגוף ופגיעה רב מערכתית אשר הצריכו ניתוחים רבים ושיקום ארוך של חודשים רבים. כתוצאה מהתאונה נגרמו לפעוט שבר בגולגולת, דמם תוך מוחי וקונטוזיה ריאתית דו צדדית. לאחר התאונה עזב הנאשם את המקום, מבלי להגיש עזרה לאם ולבנה הפעוט, מבלי לברר מצבם הרפואי ומבלי להזעיק את המשטרה ואת כוחות ההצלה - כל זאת כאשר הוא יודע, או שהיה עליו לדעת, כי האם והפעוט נפגעו. בהמשך הגיע הנאשם לתחנת המשטרה ברמלה, ועל מנת לשבש את החקירה המשטרתית ולהכשילה, הגיש תלונה כוזבת לפיה הרכב נגנב ממנו עובר לתאונה ולא הוא זה שנהג בו בעת התאונה.